זורעים וקוצרים
זריעה וקצירה
מודי מתייחס לזריעה ולקצירה כאל חוק שאוכף את עצמו, עובד אותו בארבעה כללים, ומסיים בשאלה שכמעט אף אחד לא רוצה לענות: מה עושה הסליחה לקציר שכבר נזרע.
“אל תתעו לא יתן אלהים להתל בו כי מה שזרע האדם אתו יקצר׃”
הקטע הזה מופיע גם ב־ פסוקי התנ"ך לקבלת החלטות.
- מעבר
- אל הגלטים 6:7
- הטיף
- יצא לאור בשנת 1896
- מקום
- שיקגו
מודי פותח באומרו שהקטע הזה לא צריך הגנה: די בעיתון היום כדי לראות אותו מתגשם. הוא מספר על הכרזת הטקסט פעם אחת כשאדם קם באמצע הפגישה ואמר שאני לא מאמין בזה. קצין המתין ליד הדלת כדי לעצור אותו על גניבה.
אין זו דרשה בודדת אלא סדרה, והיא נעה כמו הוכחה: כל פרק הוא כלל אחד של אותו חוק, והכללים ממשיכים לסגור עד שהם משאירים מוצא יחיד.
אתה קוצר את אותו הסוג שאתה זורע
הכלל הראשון הוא מבראשית: כל זרע למינה. אף אחד לא שותה מלפפונים ואוסף לפת, ואף אחד לא מופתע. הדבר המוזר, אומר מודי, הוא לצפות שהחיים יפעלו בכל דרך אחרת.
כאן הוא מספר את האגדה של לוקמן, המשרת שזרע שיבולת שועל בתקווה ששעורה תעלה. כשהאדון שואל איזה טירוף זה, עונה המשרת: זהה לשלך, זורע רוע בשדה העולם ומצפה לקצור סגולה ביום התחייה.
אתה קוצר יותר ממה שאתה זורע
הכלל השני הוא כפל: זרע אחד נכנס ופי מאה חוזר. מודי מצטט את כל הפתגם הספרדי: לזרוע מחשבה ולקצור מעשה; לזרוע מעשה ולקצור הרגל; לזרוע הרגל ולקצור דמות; לזרוע דמות ולקצור גורל.
הדוגמאות שלו מתרחבות: גדילת הגדילן שפוצצה מסיפון ספינה וכיסה אי, הכוס האחת שמסתיימת במוות של שיכור, השקר האחד שהורס קריירה. אין קציר בגודל הזרע שלו.
אי ידיעת הזרע לא משנה דבר
הכלל השלישי הוא הפחות נוח: בורות לא משנה את הקציר. אם אני חושב שאני זורע זרע טוב וזה במקרה רע, הקציר יהיה רע בכל זאת. המסקנה של מודי היא לא פחד אלא חריצות: תראו מה אתם זורעים, מעל הכל בבית.
הוא לוחץ בשאלות ישירות: אבא, איזה זרע אתה זורע במשפחתך? והוא מספר על האיש שלא היה מדבר עם בנו על אמונה כדי לא לפגוע בו, עד שהילד שבר את ידו וקילל כל הזמן שהרופא קבע אותה. משהו נזרע בכל מקרה.
סליחה והקציר
הכלל האחרון עונה על ההתנגדות הברורה: אם אלוהים סולח למי שמתוודה, מה נשאר לקצור את מה שזרעת? מודי עונה במשל על השכיר שעירב גדילי גדילן עם החיטה מחמת חרפה ואז ביקש סליחה. האדון מעניק זאת, ומוסיף: אך עליך לקצור את הגדילים יחד עם החיטה.
זו הדרך שלו להחזיק את שניהם בבת אחת מבלי להתרכך: הסליחה היא אמיתית וכך גם הקציר. נוצרים רבים, הוא אומר, קוצרים גדילי גדילה עם החיטה שלו, שנזרעה לפני עשרים שנה.
במילים שלו
“אמת היא אמת בין אם אתה מאמין בה ובין אם לא, ושקר הוא שקר בין אם אתה מאמין בה ובין אם לא.”
“לזרוע מחשבה ולקצור מעשה. לזרוע מעשה, ולקצור הרגל. לזרוע הרגל, ולקצור דמות. לזרוע דמות ולקצור גורל.”
זה הסיכום שלנו. הדרשה המלאה מאת D. L. Moody זמין ב SermonIndex. זה נחלת הכלל: אתה יכול לקרוא הכל בחינם.
התחל לבנות את ההרגל שלך עוד היום
בחר את הפלטפורמה שלך